פסק-דין בתיק ת"א 6272-06-09

1.         עסקינן בתביעה כספית על סך של 176,786 ש"ח נכון ליום הגשתה בתאריך 9.6.09.

2.         התובעת, רשות מקומית, תבעה במסגרת תובענה זו את הנתבעים בגין חובות ארנונה, ביוב, מים, אגרת שמירה ואגרת שלטים, לתקופה שמיום 1.3.07 ועד 11.3.09 (להלן: "תקופת ההחזקה"), אודות נכס שהחזיקה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בשטח שיפוטה של התובעת. הנכס מספרו 37403001/2, הידוע כ"אולם ארועים פנינת השומרון" הממוקם על כביש 4 (חיפה-ת"א), בסמוך לתחנת הדלק "דור" והידוע כגוש 10046 חלקה 28 (להלן: "הנכס").

3.         כנגד הנתבעת, חברה פרטית בע"מ, ניתן פס"ד ביום 10.8.10 על מלוא סכום התביעה, וזאת בהסכמת ב"כ הנתבעים (עמ' 1 לפרו' ש' 8-9).

4.         הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") הינו בעל השליטה בנתבעת, ולמעשה מחזיק ב- 99% ממניות הנתבעת ואילו באחוז אחד מחזיקה אשתו (דברי בא כוחו עמ' 1 לפרו' ש' 12).

5.         טוענת התובעת כי הנתבע חייב לשלם לה את סכום התביעה משני טעמים:

א.         מכח דיני הרמת מסך שבחוק החברות, שכן ניצל את מסך ההתאגדות שלא בתום לב לאי תשלום חובות הנתבעת לתובעת.

ב.         מכח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992 (להלן: "חוק ההסדרים") וסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] - להלן: "הפקודה".

6.         בכתב הגנתו מכחיש הנתבע את הטענות כנגדו בדבר ניהול בחוסר תום לב את פעילות הנתבעת ואת הזכות להרים את מסך ההתאגדות של הנתבעת מכח חוק החברות.

            הנתבע גם מכחיש את זכאותה של התובעת לחייבו באופן אישי בתשלומי ארנונה מכח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים וסעיף 119א(א) לפקודה, שכן לטעמו לא התקיימו התנאים להפעלתם במקרה דנן.

דיון והכרעה

7.         בנסיבות אלה, שתי שאלות עומדות להכרעה בתובענה זו:

א.         האם הוכחה לי הצדקת הרמת המסך של הנתבעת, וחיובו של הנתבע בחובותיה מכח דיני החברות?

ב.         האם הוכחו לי התקיימותם של התנאים לחיוב הנתבע בחיובי הארנונה של הנתבעת בגין הנכס מכח סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים וסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה?

8.         טרם שנדון בשתי שאלות אלה נציין כדלקמן:

א.         אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבעת היא בגדר חברה פרטית והנתבע הוא בעל השליטה בה, כהגדרתם בסעיף 8(ג) לחוק ההסדרים.

ב.         אין מחלוקת כי הנתבעת הפסיקה את פעילותה, ואף היתה הסכמה ע"י ב"כ הנתבעים למתן פס"ד כנגדה (ראה דברי ב"כ הנתבעים, עמ' 1 לפרו' ש' 8-9). קרי - גם אין מחלוקת לגבי גובה החוב הנטען בכתב התביעה.

ג.          אין מחלוקת כי מדובר בנכס עסקי (אולם ארועים) ולא דירת מגורים (ראה סעיף 2 לעיל).

ד.         הוכח לי כי תקופת ההחזקה של הנתבעת בנכס היא מיום 1.3.07 (ראה גם עמ' 1 לחוזה שכירות שצורף כנספח ב' לת/1) ועד ליום 11.3.09, מועד בו הפסיקה הנתבעת להיות רשומה כמחזיקה בנכס והיה שינוי בשם המחזיק (ראה עדותה של הגב' שרי אלדן, מנהלת הארנונה אצל התובעת, עמ' 5 לפרו' ש' 21-24).

            נתון זה גם אושר למעשה ע"י הנתבע שבתצהירו נ/2 ציין כי הנתבעת פינתה את הנכס בתחילת חודש מרץ 2009 (ראה סעיף 13).